בס"ד. לאבי הי"ד
היה זה לילה ארוך ונורא, שבך בן בליעל פגע. אתה שם שכבת מתבוסס בדמך, פתחת עיניך, הבטת לדקה ואז לבורא נתת נשמתך. הוא קטע את חייך כך במהרה, בטרם עת נלקחת.
פרח יפה בעל פני מלאך, שאותך לעולם לא נשכח. את החיוך המלא חיים שנתן את הטעם והכוח, וכעת לא נותן לנו מנוח. איך נוכל להתמודד עם אובדנך? כמה קשה לחיות עם זיכרונך. קשה לדבר עליך בלשון עבר, להבין שהכל נגמר וכל שנותר זה הצער והבכי המר.
רע ואכזר העולם - באותו אולם בו התחתנת, נפרדת מכולם. רק לפני ארבעה חודשים בו נישאת, ושם את מותך מצאת. איך זה בעודך צעיר נקטפת?
עמוק בתוך ליבנו חי עודך, אלוקים הוא עדנו, נזכורך... באהבה סילבי ואבי יזדי.
בס"ד. לאבי הי"ד
מסתכלים בתמונותיך ומסרבים להאמין, איך אפשר לחשוב שאתה כבר לא בחיים? בחור כל כך טהור וכל כך תמים, דבר שלא ניתן לתאר במילים. פשוט ילד מקסים, מיוחד ואוהב, שבשניות נכנסת לכולנו ללב. בחיוך המקסים שעל פניך רק צריך היה להביט, וכבר שבית את ליבנו לתמיד.
היית כל כך צעיר והחיים ניבאו לך רק הצלחה, וכל העולם לפניך היה פתוח לרווחה. וברגע אחד נגדעה השמחה, הכל השתנה ואיבדנו אותך. החלום נשבר והתקוות התנפצו לרסיסים. זה לא הוגן שדווקא אתה איבדת את החיים, היו עוד הרבה דברים שלא הספקת לעשות, להקים משפחה ולהגשים את כל החלומות, ועכשיו כל כך כואב והלב נקרע, שהעץ שלבלב לפתע נגדע.
כל כך מתגעגעים למראה פניך, "פני מלאך" כולם אמרו עליך. בן עשרים וארבע, בחור מקסים, מיוחד מכולם, פרח שנקטף בטרם עת ולא יצמח עוד אחד לעולם. אוהבים מש' רביבו.
אבי... אבי... אבי... אתה לא חייב לענות... אבל לפחות תקשיב... איך אפשר, בהווה, לדבר אודותיך בעבר, והסיבה - העתיד נק-טע, עם עבר של כ"ד שנים והעתיד רק מתחיל... אך למה שם????
אתה המושלם - כבר לא בעולם, ואיתך הנשמה - שלמעלה מצאה מקומה. השארת אותנו פעורי פה, קטנים וגדולים עם קרע בלב, מחשבות והרהורים מהולים בייסורים, כואבים, בוכים, זוכרים ולא שוכחים.