שריונאי ופיסיקאי
משה אהרוני (אהרונוביץ) נולד ברומניה. את יסודותיו הראשוניים של חינוכו קיבל בארץ זו, כשהוא מתלבט במיוחד במקצועות הריאליים. כשהחל לקרוא ולחשב (בגיל 4) ונשאל: איזו מתנה אתה רוצה? ענה תמיד: ספר. ואכן, הספר ליווה את חייו של משה והוא היה דמות וכרת בחנויות ספרים ובספריות.
בתקופת לימודיו ברומניה נטל משה חלק בתחרויות במתמטיקה ובפיזיקה, כשבאחת מהן - תחרות ארצית לנוער- הוכשל בנקודה אחת ולא זכה במקום הראשון, על מנת שלא יוכל לייצג את רומניה בתחרות בינלאומית. אחרי הכל, משה הוא יהודי....
בשנת 1965 עלה ארצה. הוריו לא היו ציוניים, אולם הם עלו בעיקר בשביל הבנים, "כדי שיתחנכו ויגדלו במדינה יהודית". קודם עלייתו עוד הספיק משה ללמוד תקופה קצרה באוניברסיטה בבוקרשט.
עם הגיעו ארצה שהה בקיבוץ חפציבה שם עבד ולמד עד גיוסו לצה"ל.
ב1966 החל משה את שרותו הצבאי, במסגרת השריון.
משה השתתף במלחמת ששת הימים, ובראשיתה, ב-5 ביוני- נפצע. הוא היה בין הפצועים הראשונים של המלחמה והועבר, עד מהרה, לבאר שבע ואחר כך לבית החולים "תל השומר".
כעבור יומיים חזר לבסיס השריון בו שירת והכריז: " בשביל שרות צבאי קרבי איני כשר בינתיים, אך יש עוד דברים לעשות". אמר וחזר לשרות.
משה היה אמור להשתחרר משרות החובה שלו באוגוסט 1969. ב-25 ביוני עלה קמנדר על מוקש ושלושה חיילים נפצעו . משה היה ביניהם.
הפרופיל הרפואי שלו הורד, והוא שוחרר משרות קרבי. אך לא איש כמשה יוותר. הוא ביקש לחזור ליחידת השריון שלו- והצליח.
בשרותו זה בעת מלחמת ההתשה, למד במוצבים לאור נרות, לקראת תחילת לימודיו באוניברסיטה, וכשהשתחרר מבית החולים והחלים מפציעתו- החל לומד פיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל שימש כמורה למתמטיקה וכאסיסטנט. במסגרת זו אף חיבר ספר אלגברה.
את לימודי התואר הראשון סיים משה בשנת 1972: פיסיקה בהיקף מורחב, מתמטיקה ולימודים משלימים, ומיד המשיך בלימודים לקראת התואר השני אותו עמד לסיים. ב1973 קיבל מהאוניברסיטה העברית מענק בזכות הצטיינותו בלימודיו.
בצהרי יום הכיפורים, כשהתדפקו המגייסים על דלתו, כבר היה משה בדרכו ליחידתו. שלוש פעמים החליף טנק בלחימתו בחזית המצרית ובקרב על מתחם "מיסורי" נהרג.