אדם וינשטיין ז"ל

קורות חיים

אדם, בן שושנה ודב יוסף חיים, נולד בירושלים בד' באייר תשמ"ז (02.05.1987). הוא נולד בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, ממש בעת הצפירה. היה אחיהם הצעיר של עידן ואסף, גר עם משפחתו בגבעון החדשה. למד בבית הספר הממלכתי בגבעת זאב.

אדם היה ילד שוחר שלום ואהבה. הוא התמחה במחשבים, והיה ידוע בשל עדינותו ולבביותו. נער יפה תואר ומחוזר היה, אהוב בביתו ובקרב חבריו הרבים. בשעות הפנאי אהב לשחק כדורסל, או לפרוט להנאתו על הפסנתר. בשנה האחרונה לחייו, והוא תלמיד בכיתה ט', "גילה" את עולם המוזיקה האלקטרונית, ואהב לבלות ולרקוד.

בשעה 23:30 במוצאי שבת, י"ז בכסלו תשס"ב (01.12.2001), פוצצו את עצמם, בזה אחר זה, שני מחבלים פלסטינאים ברחוב בן יהודה שבמרכז ירושלים. מכונית תופת, שהוחנתה בקירוב למקום, התפוצצה כעשרים דקות לאחר מכן. 11 בני אדם נרצחו במדרחוב, רובם בני נוער, וכמאתיים נפצעו. בין החללים היה אדם, אשר בילה במקום בחגיגת יום הולדת לחברו והיה בדרכו לחזור לביתו.

אדם היה בן 14 שנים במותו. הותיר הורים ושני אחים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

לזכרו של אדם כתבה יהל לרום את השיר "מלאך – אדם":

"אי שם בשמים יושב מלאך / מלאך יפה עם חיוך בלתי נשכח / מלאך עדין, מלאך צעיר כל כך / מלאך אדם, שהלך, שנלקח.

אי שם במקום מסוים / עומד לו כיסא ריק מאדם / וספסל בגן משחקים שעומד דומם / וחדר ריק עם ריח מוכר / ומיטה קרה שזועקת לנוכחות אחרונה / ממך, ממך...

שם בשמים יושב מלאך / מלאך יפה עם חיוך בלתי נשכח / תשמור על עצמך מלאך קטן / ואנחנו לא נשכח".

ועוד כתבו בני המשפחה:

"איך נעלמת מהעולם? / פריק של מחשבים שלא פגע באדם / פנים של מלאך / וחיוך שאף פעם לא נשכח. / למה אלוהים לוקח רק את הטובים? / זאת שאלה שכולם שואלים / ואליך כל הזמן מתגעגעים. / הטראנסים היו אצלך בדם / ואת המשפחה והחברים אהבת הכי בעולם / השנה התחלת לצאת ולבלות / והחלום היפה הפך לחלום בלהות.

אדם, אני לא יכולה להבטיח לך דבר / חוץ מדבר אחד / שאנחנו אותך: נזכור ולא נשכח".