קורות חיים
עוז עזרא, בנם של רחל ומאיר, נולד ביום כ"ו בשבט תש"ס (02.02.2000). בן זקונים להוריו. האח הקטן של יוני, מושיקו, פלורין ודייזי.
עוז יפה התואר נודע כ"ילד של אימא" – משפחתי, חייכן וביישן, צנוע ונעים הליכות. לצד זאת היה חברותי ועזר לכל מי שנזקק לו.
הוא גדל בחולון והתחנך בה בבתי הספר "שער האריות" וב"זלמן ארן" שבקמפוס "קריית שרת".
בהמשך למד את תחום החשמל והאלקטרוניקה ועבד כטכנאי טלפונים ניידים מוסמך. גם מתוקף תפקידו המקצועי נהג לעזור לאנשים ככל האפשר וללא תמורה. האמירה המזוהה איתו הייתה: "אני אוהב את החיים שאני חי, וחי את החיים שאני אוהב". שמחת החיים שלו הייתה מדבקת – הוא היטיב לשמח כל אדם שנקרה בדרכו, ובמיוחד אהב לשמח ילדים - בכלל, ואת אחייניו בפרט.
אהבת חייו הייתה נעומי בכר, בת זוגו. השניים תכננו להינשא ולהקים בית.
כדורגל היה חלק מרכזי בחייו, ובמיוחד אהב בכל מאודו את קבוצת "בני יהודה תל אביב". כאוהד מושבע, חדרו היה עמוס בצעיפים ובחולצות של הקבוצה, והוא הגיע לכל משחק שלה, בארץ ובחו"ל, וגם היה פעיל בארגון האוהדים.
אהבה משמעותית נוספת שלו הייתה המוזיקה. כחובב מוזיקת טרנס, רקד ביוני 2023 בפסטיבל "אוזורה" בהונגריה.
כך, גם הגיע עם בת זוגו למסיבת ה"נובה" שהתקיימה ביום שישי 6 באוקטובר 2023 סמוך לקיבוץ רעים ובה חגגו כ-3,000 איש.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
עם תחילת המתקפה, עוז ונעומי ניסו להימלט ברכבם, אך כדורי המרצחים השיגו אותם כשהיו במכונית. עוז נורה בכתף ובחזה וסיפר על כך למשפחתו בשיחת וידיאו. נעמי התקשרה לכוחות ההצלה וביקשה עזרה והנחיות כיצד לטפל בו. תוך כדי שחבשה אותו הגיעו מחבלים ורצחו את שניהם.
במסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים נרצחו למעלה מ-380 איש על ידי מחבלים ועוד עשרות נחטפו לרצועת עזה.
עוז עזרא משה נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בן עשרים ושלוש בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.
על מצבתו כתבו אוהביו את פסוק י"א מתהילים כ"ט: "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".
כתבו בני המשפחה: "עוז היה ילד משפחתי וחם, כולם יעידו – הדובדבן שבקצפת. לכל אחד מבני המשפחה היה איתו חיבור מיוחד וחזק.
הוא היה אור לכל אדם, היו בו אנרגיות חיוביות ושמחה גדולה, כך שבכל מקום אליו הגיע בלט בנוכחותו.
עוזי שלנו אהב לטייל בעולם, לחגוג את החיים ולנצל כל רגע. ליבו היה נקי וטהור.
תמיד הוא ייזכר כילד יפה התואר בעל המידות הטובות, עם החיוך הביישן והאמונה העצומה בקדוש ברוך הוא.
המשפט שעוז תמיד יישם בחייו הוא 'אני אוהב את החיים שאני חי, ואני חי את החיים שאני אוהב'".
ספדה לו אימו: "הלב מסרב להאמין. הלב שלי שבור, עוז בני הקטן. מה אימא תעשה בלעדיך? איך אימא יכולה לקבור ילד? איך? פרחים שלי, עוז ונעומי, אפילו השמיים בוכים... נרצחת בדם קר בידי טרוריסטים מנוולים. שהשם ייקום דמך. תנוח על משכבך בשלום ותשמור עלינו מלמעלה, אתה צדיק".
עוז מונצח בפרויקט ההנצחה ברשת "סיפור חיי" ובאתרים "ממוריז+" ו"מלאכי הנובה".
לזכרו נוצר הסרט "אח שלי עוז" על ידי תלמידי מגמת תקשורת בתיכון "שמעון בן צבי" בגבעתיים כחלק מהפרויקט "אח שלי בלב". בסרט מספרות אחיותיו על הקשר המיוחד בינן לבין עוז, שאיתן היה "שלישייה מנצחת".